פונדקאות לגייז – המדריך לאבות שבדרך, צעד אחרי צעד

החלטת להיות אבא, החלטתם להיות הורים ובחרתם בדרך של פונדקאות. אתם יוצאים לדרך מפותלת, מרגשת, מאתגרת ולא פשוטה. רכבת הרים רגשית, כלכלית וביצועית שתיקח אתכם לקצה אבל בסופו של דבר תיתן לכם את המתנה האולטימטיבית.
קבלו את המדריך המלא לפונדקאות לגייז, מהרגע הראשון ועד שתהפכו למשפחה.

מאיפה מתחילים?

נתחיל מההתחלה. בשביל תינוק, אתם צריכים שני דברים בהם הטבע לא חנן את רובכם המוחלט: ביציות על מנת לייצר עוברים, ורחם כדי לשאת את ההריון – ואלה יגיעו משתי נשים שונות. תהליכי פונדקאות מתקיימים במקומות שונים בעולם, אתם צריכים להתמקד ולהבין איפה אתם רוצים לבצע את התהליך. יש יתרונות וחסרונות לכל מקום. עם סגירת שערי הפונדקאות לזרים במרכזי פונדקאות במדינות עולם שלישי כמו הודו ונפאל, מדי פעם נפתחים ערוצים נוספים שמאפשרים הליכי פונדקאות לאבות מיועדים – פעמים רבות האפיקים האלה זמינים לתקופה קצרה בלבד וטומנים בחובם לא מעט חוסר וודאות משפטית. במדריך הזה נתייחס לפונדקאות בשני האפיקים הוותיקים והיציבים, שניהם בצפון אמריקה – ארה”ב וקנדה.

רגע, אז ארה”ב או קנדה?

על פי החוק בקנדה, תהליך הפונדקאות יכול להיות אלטרואיסטי בלבד. הכספים שעוברים לתורמת הביצית ולפונדקאית מוגדרים כ”החזר הוצאות” בלבד (וללא תשלום!), והמשמעות היא תהליך זול יותר. לצד זאת, גם התורים וזמני ההמתנה ארוכים יותר, והחוזים המשפטיים המלווים את התהליך ואכיפתם חלשים יותר. כך שהרבה מאד תלוי במזל, ולצד תהליכים נהדרים ומוצלחים שעברו בקנדה כמה וכמה זוגות, יש גם הרבה זוגות שדרכם לא צלחה ויצאו בידיים ריקות בגלל חוסר הוודאות ופוטנציאל לאי עמידה בהסכמות.

בארה”ב, כמו בארה”ב, מדובר בעסק. הכל מסודר ורשמי, העלויות ברורות (ויקרות), החוזים נחתמים והסיכון שמשהו ישתבש או לא ייצא לפועל הרבה יותר נמוך.

הבחירה בסופו של דבר היא שלכם, בשקלול של כל היתרונות והחסרונות. כמובן כדאי לקחת בחשבון שלא כל הסיפורים החיוביים או השליליים שתשמעו משקפים את הרוב או את הכלל.

החלטתם איפה? מעולה! עכשיו אתם צריכים להחליט עם או בלי סוכנות ישראלית

אתם יכולים לפנות ישירות למרפאות פריון ולסוכנויות פונדקאות בארה”ב או בקנדה ולנהל מולם את התהליך ישירות, או להיעזר בסוכנויות תיווך ישראליות. גם להחלטה זו יש את היתרונות ואת החסרונות שלה. סוכנויות ישראליות אכן עשויות להקל על ההתנהלות אל מול הגורמים המקומיים, בעברית, אבל בצד זאת כמובן תידרשו להשקעה נוספת מעבר לעלויות הקיימות של סוכנות ומרפאה בצפון אמריקה, ויש גם לקחת בחשבון שעבודה עם סוכנות ישראלית צפויה להכתיב אילוצים מסוימים שיכולים להשפיע על התהליך כולו.
כך או כך, לכשתגיעו לשלב בו יוצגו בפניכם הסכמי התקשרות עם הסוכנויות, המתארים מה יקרה בכל שלב ובכל סיטואציה לאורך התהליך – כולל תשלומי בסיס ותשלומים פוטנציאליים נוספים בהם תיאלצו לשאת בתרחישים שונים (שעשויים להיות משמעותיים ביותר) – נערכים מטעם הסוכנויות במטרה להגן עליהן; כדאי שתחשבו מי יגן על האינטרסים שלכם, כבר החל מהשלב הזה.

בדיקות והכנות

זה השלב שבו תופנו לייעוץ גנטי ולבדיקות דם שיוודאו שאינכם נשאים של מחלות מדבקות, וכן תתבקשו לתת זרע. את כל הדרישות הרפואיות תקבלו מהמרפאה בחו”ל (או מהסוכנות בארץ) שבחרתם לבצע את התהליך דרכה.

בחירת תורמת ביצית

בחירת תרומת הביצית היא החלטה חשובה. בכל זאת, חצי מהמטען הגנטי של הילדה או הילד שלכם יגיעו ממנה. אם אתם נעזרים בסוכנות ישראלית, יתכן ותהיו מוגבלים למרפאת פריון ולסוכנות פונדקאות מסויימת שאיתה עובדת אותה סוכנות, ואז תהיו מוגבלים למאגר תורמות מצומצם. אם יש לכם דרישות מאד ספציפיות מהתורמת, אם יש סטנדרטים וקריטריונים מסויימים שחשובים לכם ואם אתם לא רוצים להיות מוגבלים למאגר ספציפי של תורמות, אולי כדאי לכם לעבוד ישירות מול מאגרים חיצוניים כדי לאתר את התורמת האידיאלית עבורכם.

עוד שאלה שתידרשו אליה בשלב הזה היא האם להעדיף תרומה אנונימית או ידועה – כזו שתאפשר לילד/ה העתידי/ת שלכם להחליט בעתיד האם הם מעוניינים לפגוש בה כדי לספק את סקרנותם הטבעית ולסגור מעגל.. כדאי לדעת שכיום, ההמלצה הגורפת של פסיכולוגים היא להעדיף תרומה ידועה על מנת להשאיר את אפשרות הבחירה האם לדעת את המוצא הגנטי בידי הילד/ה.

מילה של עו”ד – שימו לב להסכם בינכם לבין התורמת

על אף שמרפאות רבות מציעות להורים המיועדים טפסים או הסכמים סטנדרטיים לחתימה מול תורמת הביציות, יש חשיבות רבה לעריכת הסכם פרטני בינכם לבין התורמת, בתהליך מובנה שבו גם אתם וגם התורמת מיוצגים ע”י עו”ד (נפרדים) שמוודאים את הבנותיכם לגבי ההתחייבויות ארוכות הטווח שיוטלו על כל אחד מהצדדים, ומתאימים אותן לאנשים הספציפיים המעורבים בתהליך, כוונותיהם ויכולותיהם. דבר חשוב נוסף הוא שעורכי הדין ישמשו בעתיד לבוא כגורמי קשר ככל שתצטרכו או תרצו לפנות לתורמת מסיבה כלשהי, אם פניה לתורמת באמצעות המרפאה תהיה לא אפשרית או לא רצויה.

לאחר בחירת התורמת וחתימה על הסכם מולה, מתן טיפול הורמונלי לתורמת במעקב צמוד של מרפאת הפריון, שאיבת הביציות והפרייתן, גידולן במעבדה ובדיקה כרומוזומלית לעוברים (שהיום כמעט כולם בוחרים לבצעה) – תגיעו לסיומו של הפרק הזה ויהיו לכם עוברים מוכנים להחזרה.

בחירת הפונדקאית

תהליך בחירת הפונדקאית, שפעם היה מתבצע עוד לפני מציאת התורמת במטרה לסנכרן בין שתי הנשים עבור הליך הפריה “טרי”, כיום נעשה לרוב אחרי שכבר יש לכם עוברים, או במקביל לחיפוש התורמת ויצירת העוברים. הרומן שלכם עם הפונדקאית עומד להיות ארוך ומרגש ולכן חשוב לבחור נכון. בין אם בחרתם בתיווך של סוכנות ישראלית או אם אתם מתנהלים ישירות מול סוכנות פונדקאיות בצפון אמריקה, אל תתפשרו על בחירת פונדקאית שאתם מרגישים נוח איתה – מבחינה רפואית, חוקית (על פי מקום מושבה), אישיותית ומשפחתית.

זמני המתנה

יש לציין כי זמני המתנה לפונדקאית לרוב מגיעים למספר חודשים. סוכנויות שמציעות פונדקאיות זמינות ללא המתנה – לרוב לא ביצעו עדיין את מלוא תהליכי הסינון למועמדות ולא בדקו את כל מה שיש לבדוק לפני אישורן לנשיאת הריון. בקנדה תקופת ההמתנה עשויה להיות ארוכה משמעותית מאשר בארה”ב, בגלל ההיצע המועט (שם הנשים צריכות להתנדב לעבור את התהליך אלטרואיסטית) והביקוש הרב (בהיות המסלול בקנדה הכי זול שקיים כיום במדינה מערבית שבה אין סיכונים חוקיים בדומה למסלולים במזרח אירופה או במדינות עולם שלישי), בצירוף העובדה שפונדקאיות רבות מעדיפות לעבוד עם הורים מיועדים מקומיים שיחוו את ההריון לצדן.

 

מילה של עו”ד – אל תחפפו בהסכם עם הפונדקאית

חשוב לנהל מו”מ משמעותי עם הפונדקאית. זה כנראה ההסכם החשוב ביותר עליו תחתמו בחייכם, כי כתוצאה ממנו עומד לבוא לאוויר העולם ילד שיהיה שלכם לנצח וישנה את חייכם. ההסכם נחתם בין אנשים זרים אחד לשני לחלוטין, אשר חיים במנטליות שונה ובעלי ציפיות ודרישות שונות.

כשאתם מיוצגים על ידי עו”ד עם ניסיון ובקיאות בתחום, אתם נמנעים מהסתמכות על שמועות, על חוסר ידע ואפילו על עצות מוטעות שניתנות בתום לב. הסוכנות שדרכה בחרתם לעבוד לא בהכרח בקיאה בחוקים בינלאומיים מול כל המדינות (מאחר ורובם אינם בעלי השכלה משפטית, או קל וחומר הסמכה בינלאומית), אין להם תמיד הבנה מלאה של ההשלכות המשפטיות של תהליך פונדקאות בינלאומי. במציאות בה דברים משתנים במהירות משני עברי האוקיינוס, כדאי שתהיה לצדכם סמכות מקצועית ומעודכנת בכל רזי התחום.

רוב הסוכנויות ינסו לזרז את שלב החתימה על ההסכם מול הפונדקאית, אבל אל תתפתו לחתום על הסכם “העתק-הדבק” סטנדרטי. במיוחד בקנדה, שם ההמתנה לפונדקאית ארוכה במיוחד ופעמים רבות הפונדקאית מתחילה לקבל את הטיפול ההורמונלי עוד אפילו לפני חתימת ההסכם, כך שיש “דד-ליין” מלחיץ. אל תילחצו. עליכם לזכור שעדיף להציף את כל התרחישים האפשריים כשהם עדיין תיאורטיים ולהיערך “על הנייר” לכל אפשרות, מאשר להיתקל במחלוקות מהותיות כשהתהליך כבר יצא לדרך ואין דרך חזרה.

אם כבר עושים – אז תאומים?

זוגות רבים מבקשים להחזיר לרחמה של הפונדקאית שני עוברים, אחד מכל אב גנטי, כדי להוליד תאומים ב”זבנג וגמרנו” – וכך לחסוך בהליך פונדקאות נוסף על העלויות והרכבות הרגשיות הכרוכות בו. בעבר ולאורך לא מעט שנים זה היה מקובל מאד, ואתם רואים מסביבכם עשרות של משפחות עם תאומים, אבל הזמנים השתנו! אל תשכחו שמי שיש להם היום תאומים אפילו בני שנה בלבד, משמע שהם התחילו את תהליך הפונדקאות שלהם כבר לפני שנתיים וחצי-שלוש, ובתקופה זו דברים השתנו משמעותית. היום, קשה יהיה למצוא פונדקאית שתסכים לשאת הריון תאומים, מה גם שזה מצריך התייחסות נוספת מההיבט הביטוחי, כיסוי פגיה ושיקולים רפואיים של הריון בסיכון, לידה מוקדמת והשפעות ארוכות טווח על התפתחות תקינה אצל הילדים. בקיצור, אם אתם נעולים על הריון תאומים, קחו בחשבון שזה כבר לא פשוט כמו בעבר.

מזל טוב – אתם בהריון!

הפונדקאית שבחרתם נקלטה ואתם מתחילים תשעה חודשים (תכלס שמונה, אבל את החישובים האלה תלמדו בהמשך) קסומים ולעתים מפחידים של מעקב הריון. זה הזמן לקחת נשימה עמוקה (אם עדיין לא לקחתם) ולהבין שבחו”ל הרפואה שונה ממה שאנחנו מכירים בארץ; מה שנהוג שם שונה ממעקב ההריון שאנחנו מכירים מהבית. אם נערכתם מראש, אתם יודעים איזה בדיקות אמורות להתבצע בכל שלב ולמה לצפות. לא כדאי להיכנס לויכוחים ולחיכוכים מיותרים, ולרוב עדיף להתאים את הציפיות למה שמקובל והגיוני במעקב הריון בצפון אמריקה.

זוכרים שכתבנו שכדאי לבחור בקפידה את הפונדקאית? זה הזמן שבו הקשר שלכם והחיבור יבואו לידי ביטוי.
כחלק מההבנות ביניכם, הפונדקאית תהיה אתכם בקשר במהלך התקופה, תעדכן בהתפתחות ההריון ותהיה במעקב הריון מפוקח ע”י הסוכנות שדרכה הכרתם, כנהוג במקום שבו היא גרה.

ההליכים לקביעת ההורות

כבר מאמצע ההריון יש להתניע את ההליכים המשפטיים שיקבעו כי אתם ההורים החוקיים, ושלפונדקאית אין כל מעמד הורי. בארה”ב לרוב תידרשו כבר להגיש את התביעה לבית המשפט עוד טרם הלידה, וכך מומלץ לעשות גם בישראל. גם במקומות בהם תביעת האבהות יכולה להיות מוגשת רק לאחר הלידה, ההכנה לקראת ההגשה תיעשה עוד לפני כן.

הלידה

הלידה תהיה רגילה או קיסרית בהתאם להחלטת הרופאים. התינוק/ת ישאר בבית החולים עוד כיומיים ואז ישוחרר עם האבות העייפים והמאושרים. אם היתה לידה מוקדמת, התינוק/ת ישאר בפגייה לפי הצורך – ולכן חשוב כמובן להיערך מראש ככל הניתן מבחינה ביטוחית, שכן אישפוז בפגייה  עולה אלפי דולרים ליום.

שני האבות (כך ברוב המקומות) יירשמו בתעודת הלידה, והתינוק/ת יקבל אזרחות אמריקאית או קנדית, בהתאם למקום הלידה.
ברכות, אתם משפחה! אפשר לחזור לארץ.

מה קורה כשחוזרים לארץ?

יש להתחיל לפעול להענקת אזרחות ישראלית לתינוק/ת עוד לפני הלידה, אך ההליך ימשיך גם לאחר הלידה ואף לאחר שובכם לארץ. האזרחות תינתן ע”י בית המשפט לאחר בדיקת תקינות המסמכים המשפטיים של הליך הפונדקאות המקומי וכן הוכחת קשר גנטי של הילד/ה לאחד האבות באמצעות בדיקת רקמות שתיערך במעבדה ישראלית. עבור ההורה שאינו ביולוגי, מגישים צו הורות או צו אימוץ.

בעיקרון, אפשר לנהל את תהליך האיזרוח באופן עצמאי, אבל כדאי להבין שהוא דורש הרבה מאד בירוקרטיה, התרוצצות, היכרות עם המערכת ויכולת להתמודד עם מכשולים בדרך. כשיש בבית תינוק קטן שממלא את עולמכם כפי שמעולם לא חוויתם ושני האבות פחות פנויים לרוץ אחרי טפסים, חתימות ואישורים, ההמלצה היא לתת לעו”ד מנוסה להוביל את המסע הזה לסיומו המהיר והמוצלח.

טיפ חשוב

יש המון קבוצות ודיונים שנוגעים לפונדקאות להט”ב בחו”ל ואנשים שמספרים את הסיפור שלהם בכוונה טובה ומתוך רצון לעזור. אפשר לשמוע המלצות מאד נחרצות והרבה מאד דעות, שהיו מאד נכונות למי שהביע אותן, ומדויקות לזמן ולמקום שבו ביצע את התהליכים שלו. יחד עם זאת חשוב לזכור שהתחום הזה מאד חמקמק. בכל מדינה בארה”ב ובכל מחוז בקנדה המדיניות שונה. משנה לשנה החוקים עשויים להשתנות. מה שהיה נכון לפני שנה, לא בהכרח נכון היום; מה שנכון במקום גאוגרפי מסויים לא יכול להתקיים במקום אחר. הכלל היחיד הוא שאין כלל וכל מקרה הוא אינדיבידואלי ושונה. גם לסוכנויות השונות יש לכל אחת את האינטרס שלה. זה לא אומר שזה רע, זה רק אומר שצריך להיות מודעים. לכן, קחו את כל המידע שאתם שומעים ממקורות שונים בערבון מוגבל ובאופן ביקורתי.

מי שכן יוכל לספק לכם מידע מוסמך, בדוק, מעודכן ואקטואלי הוא עו”ד מומחה/ית שעוסק/ת בתחום הזה באופן שוטף ורוחבי, שמלווה תהליכי פונדקאות באופן רציף ושיש להם פרספקטיבה מתאימה כדי לשמור על האינטרסים שלכם – ועליהם בלבד – בתוך הכאוס של הבאת ילד/ה לעולם. מישהו/י “בצד שלכם” עם הידע והניסיון הרלוונטי. זה שווה עולם. מניסיון.

הנתונים היבשים

כמה זמן זה לוקח? בממוצע שנה וחצי – שנתיים מרגע שהתנעתם את התהליך ועד שאתם אבא ואבא (אבל כן, יש גם מי שלקח להם שלוש שנים ואף יותר).

כמה זה עולה? תלוי בהרבה מאד גורמים, ועם הבדל משמעותי בין קנדה לארה”ב, אבל בממוצע בין 100 ל-200 אלף דולר. כשאתם שומעים הערכות עלות, תמיד בדקו עד כמה הן משקפות תחזית נוכחית עדכנית או מציגות הליכים שכבר הסתיימו, במשמע כאלה שהתחילו לפני שנתיים או יותר… ביודעכם שהעלויות בתחום מטפסות מדי שנה.

איפה עדיף? אין מקום עדיף – יש עדיף לכם. כדאי להתייעץ, להבין את היתרונות ואת החסרונות ולקבל החלטה שמתאימה לכם.

כמה זמן לוקחת הבירוקרטיה בארץ? ברוב המקרים כחודש ממועד ההגעה לארץ, אם נעזרים בעו”ד מנוסה שיודע לנווט היטב ברזי המערכת.

יש עוד כמוני? בטח! כ-100 זוגות או אבות יחידניים גייז, מביאים ילדים בפונדקאות בחו”ל מדי שנה.

אפשר להתייעץ? בשמחה! אפשר להתקשר אלינו למספר 03-525-9017 או לשלוח אלינו מייל: [email protected]