רק לפני שנים ספורות תוקן חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, כך שבשנת 2017 ניתנה לראשונה אפשרות לכל אדם בגיר ובריא בנפשו ושכלו לבחור מי ינהל את ענייניו במקרה של אי כשירות. מה המשמעות, ולמה חשוב לכל אחד שאכפת לו מהמשפחה שלו: מההורים, מבן הזוג, מהילדים, להקדיש רגע לנושא הזה? הנה קצת בהרחבה.
לפני שנת 2017 לא ניתנה כל ברירה בעניין: בכל מקרה של מחלה או תאונה שבגללה אדם לא היה יכול לקבל החלטות לגבי גופו או רכושו, נדרש הליך משפטי שבו בית המשפט מינה לו אפוטרופוס – אדם שיקבל את ההחלטות בענייניו, במקומו.
בית המשפט היה שוקל וממנה את האדם המתאים ביותר לדעתו למשימה, כדי לשמור על רווחתו האישית והפיזית, כמו גם על האינטרסים של אותו אדם. במקרים רבים מדובר בקרוב משפחה; אם אין קרוב משפחה מתאים, יכול בית המשפט למנות גורם מקצועי.
במקרים רבים, מנגנון האפוטרופסות נותן מענה חשוב, אבל יש איתו כמה בעיות:
קודם כל, התהליך קורה רק כשהאדם נזקק לו. כלומר במקרים רבים הוא כבר לא יכול להביע את רצונו לגבי זהות האפוטרופוס. למעשה, המדינה מקבלת את ההחלטה ולא האדם על עצמו.
בנוסף, מדובר בהליך ממושך ומסורבל. נדרשת פניה לבית המשפט, נקבעים דיונים, זה לוקח זמן – ובינתיים החלטות לא יכולות להתקבל ודברים עלולים להסתבך.
לפעמים יש יותר מאדם אחד שרוצה להיות האפוטרופוס ואז דברים מתחילים להיות פחות נעימים, בעיקר במקרים שהם מלכתחילה מורכבים כי אותם אנשים לא נמצאים בהסכמה ביניהם, ולעתים האינטרסים שלהם מנוגדים. כך, מתחילות להתעורר מריבות בין הורה לבן הזוג, או בין בן הזוג לילדים (ובייחוד ילדים מקשר קודם), או בין כמה אחים ברמת קרבה שונה להוריהם. כל אחד מנסה לשכנע את בית המשפט לבחור בו ולא לבחור באדם האחר, סכסוכים ולכלוכים פורצים ברגעים הכי לא מתאימים. בסופו של דבר בית המשפט מחליט, וההחלטה שלו יכולה לקרוע את המשפחה או להיות שונה לחלוטין מרצונו של אותו אדם לו ממנים את האפוטרופוס.
אבל יש דרך לעקוף את מנגנון האפוטרופסות המסורבל ולקחת שליטה על מה שיקרה במצב, חלילה, של פגיעה בכשירות.
כדי לפתור את הבעיות האלה, תוקן החוק כדי לאפשר לכל אחד ואחת להסדיר מראש ולקבוע מי ידאג לענייניהם במקרה שבו הם לא יוכלו לעשות זאת, מכל סיבה שהיא. בלי בירוקרטיות, בלי שאלות, בלי דרישה להוכחות כבדות, בלי מריבות בתוך המשפחה.
ואולי הכי חשוב: עם הנחיות ברורות מה עושים ברגע בחיים שהוא רגע טעון ומורכב עבור האנשים שהכי אוהבים.
לשם כך, יש לחתום עוד בתקופת הכשירות על מסמך משפטי הנקרא “ייפוי כוח מתמשך“, שבאמצעותו מסמיכים אדם אחר (או מספר אנשים) להיות אחראי על הטיפול בכל העניינים של הממנה במקרה בו יגיע למצב של אי כשירות. הממנה אף יכול לקבוע הוראות ביצוע ספציפיות (איך לפעול, מה לעשות, עם מי להתייעץ ולמי לדווח), וגם עקרונות מנחים לעתיד בענייני גופו, רכושו או חייו האישיים. הדוגמא הכי מובהקת בימים אלה של התפרצות המגיפה, היא בהקשר של מעגלי ההדבקה הנרחבים בבתי אבות בווירוס הקורונה והיעדר יכולתם של המבוגרים המטופלים שם להיות בקרבה פיזית לבני משפחותיהם. בעקבות זאת, רבים הביעו את רצונם שלא לכלות דווקא בבתי אבות את שנותיהם, חודשיהם או ימיהם האחרונים – ביחוד כשמצבם הפיננסי מאפשר לממן את המשך חייהם בביתם, עם טיפול סיעודי אישי.
במילים אחרות – כשרבים כל כך חוששים להיות במצב לא תפקודי יותר משהם פוחדים מהמוות עצמו, ייפוי הכח המתמשך למעשה מחזיר את השליטה בחזרה לידיים של כל אחד ואחת מכם, מבטיח שרצונותיכם יתקיימו על פי ראיית עולמכם, מונע סכסוכים במשפחה וחוסך הרבה עוגמת נפש ברגעים הכי קשים בחיים של האנשים הכי יקרים.
מתי כדאי לחתום על מסמך ייפוי כוח מתמשך?
התשובה היא: היום! למרבה הצער, אנחנו לא יודעים אף פעם מתי ניקלע למצב של אי כשירות – תאונה, פציעה קשה, התקף חמור, סיבוכי מחלה, קורונה… אפשר להתייחס לזה כסגולה נגד עין הרע… אם יש דבר אחד שאנחנו יודעים, זה שבתהליך קצר יחסית שלרוב כולל 2-3 פגישות, אפשר להמשיך את החיים בראש הרבה יותר שקט ובידיעה שבחרתם מי ידאג לכם ברגע האמת.
מי יכול לחתום על ייפוי כוח מתמשך?
כל אדם מעל גיל 18, שכשירותו עדיין לא הוגבלה, ושאינו רוצה להשאיר את ענייניו ליד הגורל – יכול וכדאי שיחתום על ייפוי כוח מתמשך. לא צריך להגיע למצב של מחלה, לא צריך להגיע לגיל מתקדם וכמובן שגם בכל מקרה שבו יש חשש ממשי לאובדן כשירות בעתיד, כדאי לחתום על המסמך.
אי אפשר להוריד נוסח מהאינטרנט ולחתום לבד?
לא. למעשה, כדי שהמסמך יהיה בעל תוקף, רק עו”ד שעבר הכשרה מתאימה והוסמך לנושא, רשאי לערוך ולהחתים על ייפוי כח מתמשך, בפעולה שמתבצעת באמצעות חיבור ייעודי דרך משרד המשפטים.
איך מתקדמים מכאן?
אנחנו מזמינות אותך להשאיר את פרטיך בעמוד צור קשר ונחזור אליך כדי לקבוע פגישה.
