עמוד הבית מונחים והסברים


ישראלים שמולידים את ילדיהם באמצעות פונדקאות בחו"ל נאלצים לעבור מסלול לא פשוט בכדי לקבל את הכרת מדינת ישראל בהורותם על הילדים, ובאמצעותה – אזרחות ישראלית לילדים, לרבות דרכונים ישראליים שאיתם יוכלו הילדים להיכנס לארץ.

בכדי לייעל תיקי אבהות אלה ולקבל פסק דין בסמוך לאחר לידת הילדים, מומלץ להגיש את תביעת האבהות לבית המשפט כבר בטרימסטר השני, כלומר בחודש הרביעי או החמישי להריון. מאחר ותיקי אבהות מתנהלים במשך מספר חודשים, דרך זו למעשה מאפשרת לפרקליטות ולבית המשפט להכין את עמדתם לקראת מועד לידתו הצפוי של הילד, ומה שנותר לעשות לאחר הלידה הוא להעביר דגימות גנטיות לבדיקה במעבדה מוסמכת – ועל סמך תשובות המעבדה לבקש לקבל פסק דין בדבר ההורות על הילד.

יצויין כי השיטה המתוארת לעיל, שכבר הפכה לנוהג, הותוותה עבור ראשוני הזוגות הישראלים שעשו פונדקאות בהודו ע"י עו"ד ויקטוריה גלפנד.

מדוע עושים בדיקה השוואתית של הילד עם שני ההורים – הרי בכל מקרה, יודעים מי האמא של הילד?הילד לוקח חלק מהמטען הגנטי שלו מאביו, וחלק מאימו. כאשר משווים את המבנה הגנטי של הילד לזה של אביו ושל אימו, הבדיקה מראה שכל הגנים שקיימים אצל הילד ולא קיימים אצל ההורה האחד, קיימים אצל ההורה השני. כך, תוצאות הבדיקה מגיעות לרמות דיוק של 99.999999 (אחד לעשרות או מאות מיליונים). אגב, התוצאה תמיד מגיעה בצורה של הסתברות כלשהי, והיא לא 100%.
לעומת זאת, כאשר עושים את בדיקת ההשוואה הגנטית לילד עם הורה אחד בלבד, בודקים את נדירות הגנים שמצויים גם אצל הילד וגם אצל ההורה הנבדק. ככל שהילד ירש גנים נדירים יותר מאותו הורה, כך תוצאת הבדיקה תהיה מדוייקת יותר.

 

קרא עוד...


עד לפני שנים אחדות, בהליכי פונדקאות ברוב המדינות בעולם "השתמשו" באישה הפונדקאית לא רק לנשיאת ההריון, אלא גם לתרומת ביציות. כלומר, לשם יצירת עובר שיתפתח לילד, השתמשו בביציותיה של הפונדקאית עצמה, שהופרו בזרעו של האב המיועד – כך שהילד שנולד היה למעשה צאצא ביולוגי של האב המיועד ושל האם הפונדקאית.

קרא עוד...


הליכי אבהות עבור אזרחים זרים ששוהים במדינה.
המדובר היה בעיקר בתקופה שבה ניתן סטטוס חוקי בארץ לשוהים בלתי חוקיים (בדרך כלל זוג עובדים זרים), שנולדו וגדלו להם ילדים בארץ. הסטטוס ניתן לילדים מתוך שיקולים הומניטריים, ויחד איתם – גם להוריהם. כדי למנוע ספק בקרבה המשפחתית, האבות נדרשו לעשות בדיקת רקמות להוכחת אבהותם על הילדים.


הליכי אבהות עבור "זוגות מעורבים", כלומר זוג הורים, שרק אחד מביניהם הוא בעל תעודת זהות ישראלית, בעוד השני הוא אזרח זר.
לגבי זוגות כאלה, ביחוד אם אינם נשואים, לא מוכן משרד הפנים להאמין להצהרותיהם בדבר ההורות המשותפת, מכיון שהוא חושד בנישואין פיקטיביים ובהצהרות שקר, מתוך מניעים של הסדרת מעמד בארץ לאזרח הזר.
לפיכך, כאשר אחד מבני זוג איננו אזרח ישראלי, ובני הזוג לא היו נשואים או מוכרים כבר במשרד הפנים כידועים בציבור כאשר נוצר ההיריון, מחייב אותם משרד הפנים לקבל פסק דין מבית המשפט, בדבר האבהות על הילד המשותף.


הליכי אבהות עבור אישה נשואה (או שהייתה נשואה עד לאחרונה), שנולד לה ילד מגבר שאינו בעלה.
עפ"י החוק, גבר יכול להוליד ילדים בכל שלב, עם כל אישה שירצה (למעט אישה שנשואה לאחר), והילד ייחשב לילד משותף שלהם. לעומת זאת, לגבי נשים העניין יותר מורכב: עפ"י חוק מרשם אוכלוסין, אישה שהייתה נשואה עד סמוך לפני לידת הילד (התגרשה פחות מ-300 יום, כלומר 10 חודשים, לפני שילדה), הילד שלה ייחשב כילד משותף לה ולבעלה הנ"ל. רק בית משפט מוסמך לקבוע אחרת.
הבעיה נוצרת בשל התופעה המוכרת של סרבנות גט. אישה יכולה למצוא את עצמה מסורבת גט, או עגונה, במשך שנים רבות, מבלי שיש לה היכולת להשתחרר מהנישואין. גם אם תתחיל בקשר זוגי חדש, וגם אם תחיה בקשר החדש במשך שנים, זה לא ייתן הכשר לילדים מהקשר החדש כל עוד היא נשואה פורמלית לאחר! הילדים יהיו ממזרים בפועל, אך במטרה להגן על הילד מפני הסטטוס הבעייתי, המדינה כלל לא תאפשר להורים לבצע את בדיקת האבהות, ותעדיף שיהיה רישום לא נכון של אבהות במשרד הפנים.
מסיבה זו, במקרים של נשים נשואות או נשים שהתגרשו לאחרונה, בית משפט ייתן אישור לביצוע בדיקת אבהות רק במקרה בו מישהו מבין שלוש הצלעות (האישה, הבעל או בן הזוג החדש) אינו יהודי. אם האישה אינה יהודיה, אזי הילד בכל מקרה לא יהודי ולכן גם לא יכול להיות ממזר. אם הבעל לא יהודי, אזי הנישואין בינו לבין האישה מלכתחילה אינם תקפים על פי ההלכה. אם המאהב אינו יהודי, אז מאחר שבגויים אין יחס לאב כלל, גם במקרה זה הילד לא ייחשב ממזר.
מכיון שאבהות שלא ממזרת למעשה גם לא פוגעת בזכויותיו ובמעמדו של הילד – ומאידך, הידיעה בדבר האבהות האמיתית הינה חשובה ביותר לילד, לבית המשפט אין סיבה שלא לאשר את ביצוע בדיקת הרקמות לשם קביעת אבהות, גם אם האם הייתה נשואה כשנכנסה להריון.


הליכי אבהות עבור זוג לא נשוי, שיש להם ילד משותף, אך האב לא נרשם כאבי הילד במשרד הפנים לפני שמלאה לילד שנה.
במהלך השנה הראשונה לחייו של הילד, החל ממועד הלידה (כאשר התינוק עדיין בבית החולים), יכולים שני ההורים למלא טופס של משרד הפנים, שבו יצהירו כי הילד הוא ילדם המשותף, והילד יירשם במשרד הפנים בהתאם להצהרה זו.
העיכוב בביצוע הרישום מעבר לשנה הראשונה לחייו של הילד מביא לצורך להוכיח את האבהות בבית המשפט, והצהרה בלבד כבר אינה מספיקה.


גבר שיש לו ספקות על כך שהוא אביו של הילד, והוא מבקש לקבל הוכחה ברורה על כך.
אם יש הסכמה של שני הצדדים, והאישה אינה נשואה (ולא הייתה נשואה לאחרונה, ע"ע "אישה נשואה" להלן), בית המשפט נותן בקלות אישור לבצע את הבדיקה. אם תוצאות הבדיקה מוכיחות את הקרבה הגנטית, אז ניתן פסק דין שקובע אבהות.
אם אישה מסרבת לאפשר את ביצוע הבדיקה, גם במקרה זה בית המשפט בדרך כלל מתייחס לסירובה כאל הודאה בכך שיש לה מה להסתיר, וביכולתו לתת פסק דין בעניין האבהות (או אי-אבהות) על סמך עצם הסירוב.


גבר שמסרב להודות באבהותו, והאישה דורשת לקבל הכרזה על האבהות.
אם האישה אינה נשואה (ולא הייתה נשואה לאחרונה, ע"ע "אישה נשואה"), בית המשפט מעדיף את זכותו של הילד לדעת את זהות אביו, על פני זכותו של הגבר שלא לדעת, ולפיכך בד"כ נענה לתביעה ונותן צו שמורה לבצע את הבדיקה.
עד אמצע 2008, כאשר הגבר סירב לשתף פעולה עם ההליכים ולעשות את הבדיקה עפ"י צו בית משפט, ביהמ"ש נהג לקבוע את אבהותו על סמך עצם הסירוב (שהרי אם אדם מסרב להיבדק, כנראה שיש לו מה להסתיר).
באמצע 2008 התקבל סוף סוף התיקון לחוק מידע גנטי, שעל פיו ניתן לחייב לבצע בדיקה לא פולשנית להוכחת אבהות (כגון ביצוע של בדיקה גנטית השוואתית מדגימת רוק של האב, במקום מדגימת דם).

מדינת ישראל הוקמה כדי לשמש מדינת מקלט ליהודים.
עפ"י חוק השבות, זכאים לקבל אזרחות ישראלית יהודים, או מי שמי מבין הוריהם או סביהם יהודים, וכן בני זוג של יהודים.

קרא עוד...

הכנת הסכם ממון או הסכם חיים משותפים כרוכה בפגישה (או מספר פגישות) משותפות, במהלכן מקבלים בני הזוג את הכלים לקיים את השיח ביניהם לגבי הנושאים המפורטים בהסכם ולגבש את הסכמותיהם.

קרא עוד...

מאמרים נוספים...