אנחנו כאן, בכל שלב בדרך למשפחה שלכם.

משרדנו אוחז בתקדימים משפטיים פורצי דרך אשר הושגו תוך מאבקים בלתי מתפשרים מתוך זיהוי הצרכים והכאבים של לקוחותינו ואוזלת היד של המערכות, תוך בניית אסטרטגיה יצירתית ונכונה ותכנון קו משפטי מנצח. 

בין התקדימים המשפטיים שהשיגו עורכות הדין ממשרדנו ניתן למנות בין היתר:

ההכרה בלידות הפונדקאות הראשונות בחו"ל ב-2007

עו"ד ויקטוריה גלפנד היא זו שפעלה "להמציא" הליך רשמי לקבלת אזרחות ישראלית לילדים שנולדו בפונדקאות חו"ל. מדובר בהליך שתואם מול פרקליטות המדינה, משרד הפנים, משרד החוץ והמחלקה הקונסולרית, ונקרא מאז "נוהל חו"ל". מתן האזרחות מתבסס על הכרה באבהות גנטית ע"י פסק דין של בית משפט לענייני משפחה על סמך בדיקת רקמות בצירוף הוכחת חוקיות ההליך שבוצע במדינה הזרה.

חופשת לידה לאבות מיועדים

בעקבות תביעה שהגשנו לבית הדין לעבודה בשנת 2008 בשמם של זוג אבות גאים שבקשתם לצאת לחופשת לידה בתשלום סורבה, הסכים המוסד לביטוח לאומי לשנות את נהליו ולהעניק דמי לידה ומענק לידה לאבות מיועדים מפונדקאות חו"ל (בהיעדר אם חוקית שזכאית לחופשת לידה).

חופשת לידה לבני זוג מאותו המין

עורכות הדין ממשרדנו השיגו גם את האפשרות להורים מיועדים – בין אם הם מאותו המין או לא – שהשתמשו בתרומת ביציות, להתחלק או להתחלף ביניהם בחופשת לידה, כך שגם בן/בת הזוג שאינם הורים ביולוגיים-גנטיים לילד זכאים להיות בחופשת לידה בהתאם להחלטת בני הזוג, ואף טרם נרשמו שניהם כהורים במרשם האוכלוסין.

אימוץ ילדי פונדקאות ע״י האב הלא גנטי

בשנת 2008 הגישה עו"ד ויקטוריה גלפנד את בקשת האימוץ הראשונה במטרה להכיר בבן זוגו של האב הגנטי כהורה חוקי נוסף על הילדים שנולדו להם בפונדקאות חו"ל. בשנת 2011 ולאחר ניהול הליכים ממושכים הייתה זו עו"ד דפנה כהן-סטאו שהצליחה וקיבלה את צו האימוץ הראשון מסוג זה.

אישור החזרי הוצאות אשפוז בעקבות לידה בחו״ל

בשנת 2014, לאחר מאבק של ארבע שנים ב-6 תיקים מאוחדים זכה משרדנו בתביעה שניהלנו נגד המוסד לביטוח לאומי בבית הדין לעבודה. בפסק הדין שניתן נקבע כי תושבים ישראלים שילדיהם נולדו בפונדקאות בחו"ל יהיו זכאים לאותם החזרים מהמוסד לביטוח לאומי על אשפוז הילדים בלידה כפי שזכאיות להם נשים ישראליות מבוטחות שיולדות בחו"ל.

סמוך לאחר פרסום פסק הדין הודיע המוסד כי לא יערער על ההחלטה, ובמקום זאת פעל ליישם את פסק הדין ושינה את נהליו בהתאם לו. מאז ועל פי הנהלים המתוקנים, קיבלו מאות משפחות שיצאו להליכי פונדקאות בחו"ל החזרים בסך מצטבר של מיליוני שקלים.

צו הורות רטרואקטיבי

פסיקה תקדימית של משרדנו מראשית שנת 2017, שבה הוכר מעמדו ההורי החוקי של האב הלא גנטי באופן רטרואקטיבי מיום לידת הילדים (ולא רק מיום מתן הצו עצמו), הובילה את המדינה לערער בשתי ערכאות. בראשית שנת 2018 זכה משרדנו בהליך הערעור בבית המשפט המחוזי.

לאחר ערעור נוסף של המדינה אנו מייצגים את ההורים המיועדים גם בבקשת רשות ערעור שמתנהלת בבית המשפט העליון.

צו הורות - המסלול המהיר להכרה במשפחות להט״ב

בשנת 2013 הגיש משרדנו לראשונה תביעה להכרה בהורותו של בן הזוג שלא על דרך אימוץ, כפי שהיה נהוג עד אז, אלא במסלול של צו אבהות, שבהמשך הפך ל"צו הורות פסיקתי". עוד, התגבר משרדנו על אחת הדרישות הפוגעניות יותר של המדינה בהקשר זה, והיא להזמנת תסקיר של עובדת סוציאלית בכל תיק שכזה. שורה של פסקי דין תקדימיים שהשיג משרדנו בנושא זה הובילו בסופו של דבר את משרד הרווחה לשנות את נהליו ולצמצם את דרישתו לעריכת תסקיר. בכך, התקצר ההליך משמעותית: מסדר גודל של שנה ומעלה – לחודשים בודדים (ולפעמים אפילו שבועות).

[[תמ"ש (ת"א) 21182-04-13 א.ל ואח' נ' היועמ"ש; תמ"ש (ת"א) 4355-08-13 מ.א.ד. ואח' נ' משרד הרווחה; תמש (ת"א) 50794-01-14 פלוני נ' היועמ"ש]]

הפריה מזרע של נפטר (החל מ-2006)

קבלת היתר למספר נשים לעבור טיפולי הפריה, כל אחת מזרע של בן זוגה שנפטר. באחד המקרים ניתן ההיתר על אף התנגדות המדינה ועל אף שבני הזוג לא היו נשואים בעת פטירתו של הגבר ואף לא חיו מעולם כידועים בציבור.

קבלת אישור ראשוני בשנת 2005 לביצוע הליכי פונדקאות לישראלים בחו״ל

הזוגות החד-מיניים הראשונים מישראל שחשבו על האפשרות להביא לעולם את ילדיהם בהליך של פונדקאות חו"ל הסתייעו בעו"ד ויקטוריה גלפנד לשם בחינה של חוקיות המהלך והיתכנות הכרת המדינה בהורותם על ילדים אלה.

הכרה בפונדקאות חו"ל ללא קשר גנטי (הליך של אם מיועדת יחידנית בארה"ב, עם תרומת ביציות)

בתביעה זו שהגשנו לבית המשפט, להכיר באם המיועדת כאם חוקית לבנה שנולד בהליך פונדקאות בארה"ב, הוגשה התנגדות חריפה מצד מדינת ישראל בהתבסס בין היתר על פסיקה קיימת של בית משפט עליון במקרה דומה מהעבר (המקרה של אורה מור יוסף), שבו לא נמצא ביסוס משפטי להשאיר את התינוקת – בידיה של האם המיועדת שגם שם הייתה נטולת קשר גנטי לתינוקת. לעומתו, במקרה שטופל ע"י משרדנו תוך תכנון אסטרטגי מדוקדק לאורך כל הדרך, היה סוף טוב: המדינה נאלצה להכיר באם המיועדת כאם חוקית ולהעניק לבנה אזרחות ישראלית.

צווי אימוץ תקדימיים (2008)

  •  קבלת צו אימוץ לאדם כלפי בנה של ידידתו, אף על פי שלא חי בזוגיות איתה והילד לא גדל בחזקתו המלאה
  • קבלת צו האימוץ הצולב הראשון לבנות זוג מאותו המין עבור תינוקות כמעט בני יומם (עד אז ניתנו רק אימוצים על ילדים גדולים)
  • הכרה חוקית באימוץ ילדים שנעשה ע"י בני זוג ישראלים בחו"ל שלא על פי חוק האימוץ.

זוגות מעורבים

משרדנו ייצג מספר זוגות מעורבים (שבהם לאחד מבני הזוג אין אזרחות ישראלית) בהליכים להכרה בבן הזוג הזר כהורה – על אף פסק דין שלא איפשר את ההכרה באבהות. בחלק מהמקרים זכינו, ובתיק אחד שבו ניתן פסק דין לרעתנו לא ויתרנו וערערנו לבית המשפט המחוזי. בימים אלה המשכנו גם לערעור בבית המשפט העליון.

הוכחת אבהות גנטית בבית משפט לפני לידת הילד

במספר תיקים שניהלה עו"ד ויקטוריה גלפנד בין השנים 2005-2007 היא הצליחה לקבל היתר לבצע בדיקת רקמות לקביעת אבהות עוד בתקופת ההריון, טרם לידת הילד. עד אז, התעקשה הפרקליטות כי תיקים אלה יש לנהל רק לאחר לידת הילד. באחד המקרים– בהליך שהסתיים בשנת 2007 – לא רק הבדיקה, אלא גם פסק הדין עצמו בדבר אבהות ניתן עוד לפני שנולד הילד; העניין היה מהותי ביותר עבור ההורים (ביניהם רק האב היה אזרח ישראלי), מכיון שרק כך היה הילד זכאי לאזרחות ישראלית, ויחד איתה לכיסוי של קופת חולים, מיד עם לידתו. שנה לאחר מכן ניצלה עו"ד גלפנד פסיקה זו לשם התוויית השימוש ב"נוהל חו"ל" לטובת איזרוח מהיר של ילדי פונדקאות חו"ל, תוך שבועות ספורים בלבד לאחר לידתם בניכר.

תיק האבהות המהיר בתולדות ישראל (2007)

במסגרת ההליך הראשון להכרה בילדי פונדקאות חו"ל בשנת 2007, הצליחה עו"ד ויקטוריה גלפנד לקבל פסק דין של אבהות בתוך 7 ימים בלבד ממועד הגשת התביעה (באותה תקופה ארכו הליכי קביעת אבהות בין חצי שנה לשנה). בעקבות תיק זה ובשילוב עם התקדים בדבר הוכחת אבהות במהלך הריון, התווינו את המסלול להכרה בהורות על ילדי פונדקאות חו"ל באופן בו מתחילים את ההליכים המשפטיים עוד לפני הלידה. מאז 2008, החל מהזוג השני שהוליד את ילדיו בפונדקאות בהודו, נוהלו בשיטה זו הליכי האיזרוח בכל התיקים של פונדקאות חו"ל.

טיפולי פוריות (2007)

מתן היתר לאישה נשואה שהיתה מצויה בהליכי גירושין והייתה מסורבת גט ע"י בעלה לעבור טיפולי הפריה מתרומת זרע מבלי לקבל (כנדרש עפ"י החוק) אישור מבעלה, ואף מבלי ליידע אותו על עצם ההליכים (תמ"ש (ת"א) 62300/06, כבוד השופט נחמני)

הכרה באימהותה של אישה טרנסג'נדרית

מקרה בו אישה טרנסג'דרית עשתה שימוש בזרע שהוקפא עבורה טרם ביצוע הניתוח לשינוי המין לשם הולדה בהליכי פונדקאות בארה"ב. נוכח העובדה שנעשה שימוש בחומר גנטי זכרי – זרע – התעקשה המדינה כי אין להכיר בה כאם. לאחר שהתעקשנו על כך שבהיותה אישה, כל רישום שלה באופן אחר יגרום לעוול ולעוגמת נפש מתמשכת הן לאם והן לילדיה, נאותה המדינה במסגרת ההליך בבית המשפט לאפשר את רישומה של האישה כאם, ואכן כך נרשמה.

אוטוריטה בינלאומית

ארגון AAAA, האקדמיה לעורכי דין בתחום הפריון והאימוץ, מרכז את עורכי הדין המובילים בתחום זה מרחבי העולם. עורך דין שמבקש להתקבל לארגון חייב לעמוד בסטנדרטים בינלאומיים קפדניים של ידע משפטי מקיף, קשרי עבודה ענפים, ניסיון עבודה מוכח בתחומי האימוץ והפריון הטכנולוגי, מוניטין איתנים והמלצות גורפות (פה אחד) של עמיתים לעבודה.

  • עם פתיחת הדלתות של הארגון מחוץ לארה"ב בשנת 2015, הייתה עו"ד ויקטוריה גלפנד בין ראשוני עורכי הדין בעולם לקבל הזמנה ולהצטרף לארגון. כעבור זמן קצר, גם עו"ד דפנה כהן-סטאו ממשרדנו הוזמנה והתקבלה כחברה מן המניין בארגון היוקרתי. וכך, נכון להיום וכבר מזה מספר שנים, אנו עורכות הדין היחידות בישראל שחברות בארגון זה באופן שמקנה לנו קשרי עבודה ענפים בארה"ב וברחבי עולם, ומשאיר אותנו בחוד החנית של הידע המקצועי בתחום.
  • בנוסף, חברות עורכות הדין ממשרדנו גם בלשכת עורכי הדין האמריקאית בתחום הפריון הטכנולוגי (ABA – American Bar Association).

  • בשנת 2015 התבקש המשרד לחלוק מנסיונו עם נציגי משלחת רשמית מטעם הממשל היפני, השוקד על ניסוח חקיקה בנושא פונדקאות.

מתוך ההבנה הבינלאומית הרחבה של משרדנו בתחום הפריון הטכנולוגי, היינו באופן מתמיד עם האצבע על הדופק באשר לסיכונים פוטנציאליים שיכולים לצוץ במסלולי הפונדקאות שונים. כך למשל, בשנת 2013 היה משרדנו היחיד שהזהיר מפני הסכנות הגלומות באפיקים החדשים של פונדקאות בתאילנד ובמקסיקו, אשר לימים התבררו כנכונות. בשנת 2016, לאחר מאמצים ארוכים ומגעים מול הפרקליטות ומשרד הרווחה, משרדנו הוא זה שמצא את הדרך להסדיר הכרה באבות הלא גנטיים כלפי ילדי פונדקאות תאילנד ונפאל, חרף הקשיים והמורכבות המשפטית הגדולה שנוצרה. גם מסלול דרום אפריקה, שהזהרנו מפניו עוד מאז שנת 2008 וש"אושר" אח"כ על ידי עורכי דין זהירים פחות, אכן התגלה כתרמית לא חוקית.